"כדור השלג" של הקושי ברכישת הקריאה

איך נמנע מקושי ברכישת הקריאה להתנפח לבעיה רחבה וארוכת טווח?  "כדור השלג" של הקושי ברכישת הקריאה

תקציר: לקושי ראשוני ברכישת הקריאה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח ורחבות היקף על יכולות קוגניטיביות, על מוטיבציה ללמידה ותחושת המסוגלות. הילד עלול לפתוח פער הולך וגדל מבני גילו ביכולת הקריאה וביכולות לימודיות נוספות ("אפקט מתיו"). להיעדר חשיפה לטקסטים תפקיד מרכזי בהידרדרות הזו.

אם לילד שלכם יש קושי ברכישת הקריאה חשוב להעניק לו הוראה מקצועית הנותנת מענה מדויק לקושי שלו, מה שמכונה "הוראה מתקנת" (remedial teaching). כשאני מדברת על קושי ברכישת הקריאה, אני כמובן כוללת בקטגוריה הזו גם את מקרי לקות הקריאה (דיסלקציה). טוב לאתר את הקושי ברכישת הקריאה מוקדם – כבר בגילאי הגן ניתן לאתר גורמי סיכון להתפתחות קושי ברכישת הקריאה (ועל כך בפוסט נפרד בהמשך). עם האיתור המוקדם חשוב לדאוג גם לטיפול מוקדם. אבל לא רק אנשי המקצוע יכולים לעזור לילד שלכם. גם לכם יש תפקיד חשוב ומשמעותי במענה על הקושי של הילד שלכם. והבשורה המשמחת היא שזה אפילו יכול להיות תפקיד מהנה ומספק הכרוך בבילוי זמן איכותי ומהנה עם ילדכם.

כדי להבין את המקום שאתם יכולים למלא בסיוע לילדיכם ואת התמורה המשמעותית שאתם יכולים לחולל אצלו חשוב להבין את הדינאמיקה השלילית שעלולה להתפתח מקושי ראשוני ברכישת הקריאה. הדינאמיקה הזו נובעת מעיקרון שנקרא "אפקט מתיו": הנטייה של מי שעשיר להפוך עם השנים לעשיר יותר, והנטייה של מי שעני להפוך עם השנים לעני יותר. ובתחום של הקריאה – הנטייה של מי שרכש את הקריאה מהר להיות קורא טוב יותר ותלמיד טוב יותר ובעל תחושת מסוגלות טובה יותר, והנטייה של מי שהתעכב והתקשה ברכישת הקריאה להיות קורא פחות טוב, תלמיד פחות טוב ובעל תחושת מסוגלות נמוכה יותר. כך שהפער בין הקורא המיומן לקורא הבלתי מיומן רק הולך וגדל עם השנים. מה שהיה קושי ראשוני נקודתי, במקרה של לקות למידה - מה שנקרא "לקות ספציפית" – מתחיל להתגלגל כ"כדור שלג" שהולך ותופח לבעיה רחבה הרבה יותר. ואת כדור השלג הזה ניתן וצריך לעצור.

אז איך הדינאמיקה הזאת קורית ומהן ההשלכות הרחבות וארוכות הטווח שעלולות להיות לקושי הראשוני בקריאה?

ילד שמתקשה ללמוד לקרוא ייחשף להרבה פחות טקסט כתוב מאשר ילד שלומד את הקריאה בקלות. קודם כל, בגלל שתהליך הפענוח שלו, במידה שיצלח, יהיה איטי יותר. ושנית, מפני שהוא ימאס מהר מאוד בחוויית הקריאה ויטה להימנע ממנה ככל האפשר. המאמץ הטכני העצום לפענח את הטקסט הכתוב הוא מתיש ובלתי מספק. קריאה של ילד מתקשה בוודאי בשלביה המוקדמים לא מגיעה לרמת הבנה והנאה. הוא מתאמץ מאוד להפיק צלילים וכל המשאבים שלו מופנים לפעילות הטכנית והמשמימה הזאת. ההתנגדות שמתפתחת לקריאת טקסטים מביאה לכך שהוא אינו עושה את הדבר שהכי יעזור לו  – הוא איננו מתאמן בקריאה.

כך הולך וגדל הפער בינו לבין ילדים אחרים בני גילו ביכולת הקריאה. הוסיפו לכך שעם השנים הטקסטים שהוא נדרש לקרוא מורכבים יותר ורחוקים מיכולת הקריאה שלו, והמשימות הלימודיות שהוא מתבקש לבצע מורכבות יותר, ותבינו כמה מאחור הוא נותר מול הכיתה שלו, וכמה מתוסכל הוא צריך להיות בשלב הזה.

אם נעצור להתבונן בילד נוכל לראות עליו, ככל הנראה, את ההשלכות השליליות הבאות –

מבחינת המוטיבאציה שלו:

1.    הוא מפתח התנגדות לקריאת טקסטים ומפתח יחס שלילי כלפי קריאה.

2.    הוא מפתח "חוסר אונים נרכש" – דפוס חשיבה של ייחוס סיבתיות להצלחות וכישלונות – כשהוא מצליח, הוא מייחס זאת לכך שהיה לו מזל או שהמשימה הייתה קלה, אבל כשהוא נכשל הוא מייחס להיעדר הכישרון שלו... כלומר, הוא חושב שלו אין שליטה על תוצאות ההישגים שלו.  ל"חוסר אונים נרכש" כזה יש נטייה לעבור הכללה לתחומים אקדמיים ותחומים אחרים בכלל.

3.    הוא איננו רוצה להתאמן בקריאה – הקריאה מעייפת ומתסכלת אותו. טקסטים ברמת העניין שלו קשים מדי עבורו, וטקסטים שהוא יכול לקרוא ילדותיים ומשעממים עבורו. והוא גם לא רואה טעם להתאמץ, כי הוא לא מאמין שיש לו שליטה על תוצאות ההישגים שלו, כך שממילא יכשל...

4.    הוא מגלה חוסר התמדה – אם כבר התחיל להתאמן לא יתמיד בכך. מכיוון שאינו מאמין שיצליח, הוא איננו מתמיד מספיק כדי לזכות ולראות בהצלחותיו....

5.    הוא תופס את עצמו כתלמיד לא טוב ובעל מסוגלות נמוכה בכלל. במלים אחרות, ביטחונו העצמי נפגע.

לחשיפה נמוכה לטקסטים ישנן השלכות קוגניטיביות מעבר ליכולת הקריאה עצמה, שהמרכזיות שבהן: אוצר מלים מצומצם יותר, ידע עולם מצומצם יותר, ידע תחבירי מצומצם יותר. קריאה היא מקור מרכזי להרחבת ידע עולם ולהרחבת ידע לשוני. התחביר של הלשון הכתובה מורכב יותר ואוצר המלים רחב יותר. אין תחליף ללימוד של אוצר מלים בהקשר טבעי.

ידע עולם וידע לשוני הם חיוניים לקריאה – הם מסייעים הן לקריאה שוטפת והן להבנת הנקרא. כך שהידע הלשוני המצומצם וידע העולם המצומצם כתוצאה מחסך בחשיפה לטקסטים בעצמם פוגעים ביכולת הקריאה של הילד.

היעדר אימון בקריאה מקשה על הילד לעבור לשלב הבא בקריאה – משלב הפענוח הטכני לשלב הקריאה השוטפת, זו שהיא מדויקת, בעלת קצב סביר ולא מאמצת מדי. קריאה כזו היא קריאה שמאפשרת הבנה והנאה. המפתח לקריאה כזו הוא יצירת מאגר זיכרון ויזואלי של מלים כתובות שניתן לזהות את הצליל והמשמעות שלהן באופן אוטומטי. והמפתח ליצירת המאגר הזה (המאגר האורתוגראפי), הוא .. חשיפה לטקסט הכתוב.

כך אנחנו עלולים למצוא ילד שנמצא בפער גדול מבני גילו לא רק ביכולת הקריאה שלו אלא גם בהישגיו הלימודיים בכלל וביכולות לשוניות וקוגניטיביות אחרות, וילד בעל תחושת מסוגלות נמוכה ותחושת חוסר אונים לגבי השליטה שלו בגורלו. השתלשלות העניינים הזו אינה גזירת גורל. את התוצאות ארוכות הטווח ורחבות ההיקף האלה ניתן למנוע, ואני רוצה לומר שלכם ההורים יש תפקיד משמעותי במניעתן. ולא רק שזה תפקיד משמעותי, זה גם תפקיד כייפי ...

ועל כך בפוסט הבא...

תוכלו לקרוא על "אפקט מתיו" בהרחבה  במאמר הקלאסי של הפסיכולוג החינוכי סטאנוביץ':

Keith E. Stanovich, Mattheweffects in reading: Some consequences of individual differences in theacquisition of literacy, in: Reading Research Quarterly, 1986.